מרן ראש הישיבה הרב מאיר מאזוז שליט”א-ביוגרפיה

posted in: Uncategorized | 0

מרן ראש הישיבה הרב מאיר מאזוז שליט”א-ביוגרפיה

פורסם באתרו של הרב אלי ישי
http://www.elieyshay.com/blank-c1iuk

איש האשכולות

זכה עם ישראל והבורא ברחמיו העניק לו גדולי ומאורי דרך, ענקי הדעת והרוח, להאיר לנו את המסלה העולה בית אל. מהם ראשי ישיבות החכמים בפלפול התלמוד, מהם פוסקי הלכה מורי הוראות, מהם דיינים היושבים על מדין, מהם מגידי משרים במדרש ובאגדה, מהם מקובלים העוסקים בסוד השם, מהם החודרים על עמקי התלמוד בעיון ובסברא, מהם בקיאים ועיניהם כיונים, יש בזה מה שאין בזה ויש בזה מה שאין בזה, וזה זה בא ללמד. נדיר למצוא איש אשר הכל בו.
מרן מופת הדור משרידי דור דעה הגאון רבי מאיר מאזוז שליט”א בשונה מכל אלו, גאון בכל מכל כל – בגמרא ובהלכה, בנגלה ובנסתר, בראשונים ובאחרונים, בשירה ובבלשנות. ראש ישיבה שהעמיד אלפי תלמידים מורי הוראות בישראל, אב”ד ומגדולי פוסקי ההלכה בדורנו, מעיין מובהק בעומק התלמוד, וחריף ובקי בימה של תורה. כשם שגדול כוחו בדיני שבת ובשר וחלב, כך הוא אומר ‘אחותי את’ לחכמת הדקדוק והעיבור. היקף ידיעותיו בכל התחומים ועומק עיונו מעוררות השתאות, ואין לך חכמה ומדע הקשורים בהלכה אשר נשגבו מידיעתו.
לצד חיבוריו ‘ארים נסי’ עמ”ס גיטין, יבמות, בבא מציעא, כתובות, ועוד, המקיפים את ים התלמוד הגדול, כתב למשל, גם ספר ‘סולת נקיה’ על חכמת העיבור. לצד אלפי תשובות עמוקות בהלכה שפרסם במשך עשרות שנים בירחון “אור תורה” ובספריו סנסן ליאיר ומקור נאמן ועוד, כתב מאות כללים בדקדוק וחקר לשון הקודש בספרו אסף המזכיר, ועוד ספרים רבים שיצאו וכאלו שעתידים לראות אור, בע”ה.

גם במעלליו יתנכר נער

כבר בהיותו בגיל 17 בשנת התשכ”ב, הפך לראש ישיבה בתוניסיה, ומאז במשך למעלה מיובל שנים הוא זוכה להרביץ תורה ולהעתיק השמועה במסירות נפש ולהעמיד אלפי תלמידים, ולשמש מורה דרך לרבבות.
מרן שליט”א הוא איש אמת אשר לא לפניו חנף יבוא. כשהוא בטוח בצדקת דרכו, אינו ירא מאיש. אינו יודע חנף מצד אחד, אך מאידך מכבד כל אדם גם אם יהיה פשוט שבפשוטים או תלמיד צעיר המחפש תשומת לב. כל הנהגה כללית או פרטית שלו אינה נובעת מדעות קדומות, אלא מגישה מקורית החצובה מדעת תורה זכה וברה שזוקקה וצורפה בעשרות שנות עמל התורה. זאת הסיבה שלפני כחמש עשרה שנה כאשר יצאו ותקפו את מרן הרב עובדיה בעיתונות החרדית, מרן ראש הישיבה היה היחיד שנלחם באותם לבלרים ללא חת או מורא מאותם אנשי דלא מעלי!
כבר שהיה בגיל חמש-שש, היו כל פרשיות התורה בטעמיהן ודקדוקיהן שגורות להפליא בפיו וכמונחות בכיסו, משל היה קורא ותיק עשרות בשנים.
בהיותו בגיל שבע וחצי, ראה אביו הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ”ל את כשרונו של בנו היניק והחכים, ודחק בהנהלת בית הספר להעלות את הילד לכיתת “בבא מציעא”, הלומדים את הסוגיות העמוקות בפרק “הזהב” עם רש”י ותוספות. למרות שילדי כתה זו היו בגיל י”ב-י”ג, דרש מבנו הקט להצטיין בלימודיו וידיעותיו יותר מכל בני הכיתה!
באותו זמן, הגיע שליח מארץ ישראל בשם הרב זאב גולד זצ”ל. הוא ביקר בכיתתו של הילד מאיר, וביקש לבחון התלמידים. את המבחן הוא פתח בשאלה: “מי יודע למה קראו למקום ההוא באר שבע?”. כל ילדי הכתה שכאמור היו בני י”ב-י”ג לא ידעו את התשובה, מלבד הילד מאיר שהצביע וענה מיד “כי שם נשבעו שניהם”. הרב האורח התפעל מהתשובה המהירה של הקטן שבכתה, וביקש להיפגש עם אביו הגאון רבי מצליח. כשנפגשו, שיבח הרב גולד את כשרונותיו של הבן, וביקש מאביו לקחתו אִתּוֹ ללמוד בישיבות בארץ ישראל, אך אביו הגאון לא הסכים מסיבות שונות. כאות הוקרה, הבטיח הרב גולד שבשובו לארץ ישראל, ישלח לילד שי מארץ הקודש. ואכן, שלח לו ששה סדרי משנה (עם פירוש רבנו עובדיה מברטנורא ותוספות יום טוב), בצירוף מכתב ברכה נלהב שיזכה לגדול בתורה ויפוצו מעיינותיו חוצה. רבי מצליח החזיר מכתב תודה לרב גולד על ברכותיו, ובפרט על שבירך את בנו לגדול בתורה, ברכה שבאותו זמן עזוב מתורה לא היתה שכיחה.
הבן הגדול עלה ונתעלה, וכבר בגיל רך מאוד רכש ידיעות מקיפות בש”ס ופוסקים, תוך כדי כתיבת חידושים ובירורי הלכה, כדרישת אביו ממנו ומאֶחיו שיעיינו בגמרא ובמפרשים וכך יחדשו חידושים ויעלום על הכתב. וזאת, על אף שבעירם שום נער לא העלה חידושים על הכתב!
את חידושיו על הש”ס, החל הילד לכתוב כבר בגיל צעיר מאוד, חידושו הראשון בגמרא הבריק במוחו בשנת התשי”ג, כאשר היה בסך הכל בגיל שמונה. היה זה חידוש שפתח שער לרבבות החידושים שבאו אחריו. כיצד התחדש לו החידוש, הוא מספר במבוא לספרו “לא תשיך”: “ביום שבת ט”ז בטבת התשי”ג, עיינתי כל היום בסוגיא דב”מ דף מ”ח ע”א, כי למחר “אני קרוא לה עם המלך” (אני מגיד את השיעור), ועמדתי בקושיא עצומה בסוף העמוד… שאלתי לאמה”ג זצ”ל כמה פעמים ולא ענני. לבסוף אמרתי לו: “מה אענה לרב למחר אם ישאל אותי?”, הפטיר אבא: “גם הרב לא יודע”… ואכן במוצאי שבת בדק אבא ומצא בשיטה מקובצת בשם הרמב”ן והריטב”א שאינם גורסים מלת ואשכח (וכמדומה כן מצאתי אח”כ גם בדקדוקי סופרים). ואז כתב לי את החידוש הראשון בגמרא!”.
בשנת התשט”ז, אחד הארגונים בירושלים שעסקו בעידוד כתיבת חידושי תורה, ערך תחרות והענקת מלגות על מאמרים מובחרים, ואף ליושבי חו”ל שלחו הודעה על כך. להפתעתם, נשלח אליהם מתונס בירת תוניסיה מאמר הלכתי עמוק בנושא “הכלאים לאור ההלכה”, עם בירור שיטות הראשונים בענין, שיטת הרמב”ם ומשא ומתן בדברי נושאי כליו – המגיד משנה והכסף משנה ועוד, שיטת הטור ביורה דעה סימן רצ”ד והבית יוסף שם, פלפול בדברי האחרונים מהרש”א ומשמרות כהונה בקידושין דף ט”ל בביאור הסוגיא, וכן הלאה עד לבירור ההלכה למעשה. המאמר הנפלא ערוך היה בטוב טעם ודעת בלשון תלמודית צחה ורהוטה.
והנה, מכל המאמרים הרבים שנשלחו מתונס, זכה בפרס מסידרה ראשונה מאמר זה, שנשלח על ידי הנער מאיר מאזוז בגיל 11. הפרס שנשלח אליו לתונס עם הקדשה מהארגון בירושלים, היה ספר “שיטה מקובצת” לבבא מציעא בשלשה כרכים (הוצאת אברהם ציוני תל אביב).

“הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ”

כבר מקטנותו, יקדה בלבו הטהור אש קנאת האמת לכבודה של תורה. בשנת התשט”ז, בהיותו בגיל 11, קלטה אזנו כיצד בחורים שלמדו צרפתית מתפארים בידיעותיהם בחכמת האלגברה ודומיה, ומקניטים אותו ואת רבותיו בשאלות חשבוניות, באמרם: ‘פתור נא שאלה זו וזו…’.
לא יכול היה לראות כבלע את הקודש, ולתת להם הרגשה כאילו השיגו דברים שאין בתורה, אזי שם לבו להעמיק חקר בכל הסוגיות הקשות והעמוקות שבש”ס אשר יש בהם ענייני חשבון והנדסה, כגון מסכת כלאים, עירובין, ראש השנה ועוד. כמו כן עיין בביאורי הרב בעל תוספות יום טוב על המשניות שם, ובשאר ספרי פוסקים שעוסקים בכגון אלו.
ואכן, תוך זמן קצר, דלה הילד בגאונותו מתוך עומק הסוגיות את כל חכמת החשבון כולה בצורה מפליאה. וזאת מבלי לנגוע בשום ספר חשבון, שלא היה אחד כזה בביתו. ויותר מכך, אף גילה בה כללים חדשים שלא נגע בהם אדם מעולם, ותוך רגעים אחדים הצליח לחשב מערכות שלמות בחשבון ללא מאמץ כלל.

“וה’ יודע כמה שמחתי בו”

בזמן שנכנס הילד לעול תורה ומצוות, צירף אביו הגאון רבי מצליח לאחד מהמכתבים שהיה שולח לרבו הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ”ל (בעל שו”ת שמחת כהן ט”ח) גם מכתב מהבן הצעיר רבי מאיר, אשר בו העלה הבן כמה מחידושיו על סוגית רחס”ה העמוקה (פסחים י”ד ע”א). היה זה בחודש סיון תשי”ח, מספר חודשים לפני פטירת רבי חויתה.
על אף תשישותו הרבה, ראה רבי חויתה לנכון לכתוב לנער מכתב ארוך מלא בדברי חיזוק נפלאים המתובלים במספר עצות חשובות. וזאת, כדי לעודד את רוחו להתמדה בתורה וכתיבת חידושים.
רבי חויתה שנחשף לראשונה לחידושיו הגאוניים והמקוריים של הילד, התרגש עד מאוד, ורוה נחת מכך שבני תלמידו ממשיכים בדרך הנכונה, ושוקדים על תלמודם ומחדשים חידושים עמוקים בעיון. מהמכתב נכרת התפעלותו העצומה, עד שבין השורות הוא רומז כי הוא מסופק אם אכן החידושים ששלח הילד הם בניסוחו האישי.
בחושו הפדגוגי הבין רבי חויתה ללבו של הילד המתגורר בעיר הבירה תונס, שבאותו זמן היתה מרוקנת מתורה, וכמעט כל חבריו למדו בבתי ספר ללימודים אקדמיים, ולכן המציא לו ‘חברים’ ו’מורים’ מיוחדים שיהוו תחליף לחברים רגילים.
כמובן שהמכתב פעל את פעולתו, וגדיים נעשו תיישים. ללא ספק, מכתב זה היווה תמריץ לבן רבי מאיר להתעורר ביתר שאת להמשיך בלימודו הפורה, ולכתוב דבר יום ביומו חידושי תורה.
המכתב הנדיר בעצמתו, מלא דברי חיזוק נפלאים להתמדה וחשק בתורה ולכתיבת חידושי תורה וכו’, וכמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מיניה, עד שחובה לכל בן ישיבה לקוראו מפעם לפעם.

השפעת שהשפיעה שפע

“בן שבע עשרה שנה והוא נער…”, חלה הנער מאיר בשפעת. בעודו שוכב במטתו, ביקשו אביו – רבנו האיש מצליח לחבר פירוש על הפיוט “מי כמוך” לפורים שחיברו רבי יהודה הלוי זצ”ל. ואכן, חיבר פירוש נפלא הגדוש בקיאות אדירה בכל התנ”ך ובתלמוד, על אלף ארבע מאות עשרים ואחת מלותיו היקרות של הפיוט “מי כמוך” ללא שום ספר עזר!
לימים זכה הפירוש הזה שנכתב ע”י בחור בן 17 שנה בלבד, למילים הבאות בהקדמת ספר חזון עובדיה (פורים) למרן הגר”ע זצוק”ל: ואפריון נמטייה לידיד נפשי הרב הגדול הנאמ”ן שליט”א ראש ישיבת “כסא רחמים” בבני ברק ת”ו, שנעזרתי בספרו “סנסן ליאיר” בכמה מקומות. יהי רצון שיזכה להמשיך ולהגדיל תורה ולהאדירה ברבות הטובה, לאורך ימים ושנות חיים ושובע שמחות וכל טוב. אמן.

“השארתי בן ממשיך אחרי”

לא פעם ולא פעמיים, הביע רבנו האיש מצליח בפיו את הערכתו לבנו הגדול, ואף היה נושא ונותן עמו רבות בסוגיות אשר עסק בהן. פעמים רבות הוא מזכיר בתשובותיו שמועות בשמו, וכמה פעמים אף שינה את דעתו בהלכה ובשאר עניינים, בעקבות הערותיו החשובות של בנו “המאיר לארץ ולדרים”, כפי שמכנהו לפעמים בתשובותיו.
לאחר נישואיו של מרן ראש הישיבה שליט”א, היה מגיע מדי פעם לביקור קצר בבית הוריו כדי לעלעל בספרים הנדירים המצויים בעקד הספרים של אביו, מעתיק מקורות או שואל ספר ליום יומיים.
יום אחד, בעת ביקורו בבית אביו, אמר לו אביו רבי מצליח: “יש כאן לשון מוקשה של הרב כסף משנה על הרמב”ם, אולי תצליח לפרשו!”. ראה והבטיח לעיין בו. למחרת, בא ופירשו בטוב טעם ודעת, עד אשר היו הדברים מחוורים כשמלה. רבי מצליח הקשיב בקורת רוח, וכשנהרה שפוכה על פניו, לחץ את ידו של בנו ואמר בחום: “חזק וברוך!”.
כשיצא מרן ראש הישיבה את הבית, נאנח רבי מצליח אנחת סיפוק, והפטיר בשקט בפני מקורביו: “ברוך השם! השארתי בן ממשיך אחרי!”…
רבי אליהו ענקרי שליט”א שנכח במקום, והתרגש ממלותיו של הגאון רבי מצליח, לא עצר בעד השאלה שנפלטה מפיו: “אם כה התפעל הרב מדבריו, מדוע בפניו, לא העתיר כבודו שבחים או לפחות מלים חמות יותר?! למה הסתפק רק בהפטרת “חזק וברוך”? תורה היא וללמוד אני צריך!”.
ענה רבי מצליח כשעיניו מצועפות: “חפץ אני שימשיך בני ויגדל יותר ויותר, ואם אשבחו יותר מדאי, עלול הוא לחשוב כי הגיע לשלמות ולא יתאמץ עוד, על כן שבחתיו בקצרה בברכת ‘חזק וברוך’ בלבד!”.

גברא רבה קא מסהיד עליה

צא וראה כמה העריכוהו גאוני ארץ בדור שלפנינו. הנה מעט מהם

וכבר ידוע כמה העריך מרן רבנו עובדיה יוסף זצ”ל את גדלותו התורנית, עד שפעם התבטא עליו באוזני הגאון רבי יצחק פרץ שליט”א רבה של רעננה: “אם היה לאשכנזים תלמיד חכם כמוהו, היו נותנים תמורת משקלו זהב כדי שילמדם תורה”. עוד היה רגיל לחרוז “מהרב מאזוז אל תזוז!”. לאחר שיעור שנשא בישיבה בשנת התשנ”ז, נכנס מרן ללשכתו של מרן ראש הישיבה שליט”א, נישקו ואמר לו: “רבי מאיר, אני אוהב אותך אהבה שאינה תלויה בדבר”. במעמד חלוקת תעודות “יורה יורה” לתלמידי הישיבה באייר תשמ”ו, הגיע מרן זצ”ל לפני יבלח”ט מרן ראש הישיבה שליט”א, וכשנכנס מרן ראש הישיבה, נעמד מרן מלא קומתו להפתעת כולם ואמר: “ניקום מקמי גברא רבא”.
מרן הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ”ל: “וה’ יודע כמה שמחתי בו כמוצא שלל רב” (על מכתב ששלח לו מרן שליט”א בהיותו בגיל 13). הגאון רבי שלום משאש זצ”ל: “כל רז לא אניס ליה. הוא נאמ”ן ודבריו חיים ונאמנים… דבריו שקולים בפלס חכמה ודעת. מאן דתיליד אמיה כווותה תליד… (מתוך הסכמתו לספר “דרכי העיון”). האדמו”ר מחב”ד הרבי מליובאוויטש: “כל זמן שרבי מאיר מאזוז בתונס אל תחליף ישיבה אחרת, לא תמצא כמוהו בעולם!” (כך אמר לרב יוסף יצחק פינסון שליט”א חסיד חב”ד שלמד אצל מרן שליט”א בתונס ורצה לעבור ללמוד בארה”ב). הצדיק הגאון רבי ינון חורי זצ”ל: “יש רבנים שהם גדולים בתורה ויש שגדולים בפרשנות ויש שגדולים בהלכה, ויש שגדולים בעיון ויש שגדולים בקבלה, ואילו מרן ראש הישיבה גדול בכל”. תלמידו המובהק הגאון רבי משה לוי זצ”ל: “מורנו ורבנו, עטרת ראשנו וצניף תפארתנו, זך השכל והרעיון, אביר המעיינים לגאון, אשר זכיתי להסתופף בצלו, להתחמם מאור תורתו, ולהתענג מסברתו הישרה והקולעת, ומשכלו הזך והבהיר, ולספוג ממדותיו המיוחדות בפרט מדת האמת ומדת הענוה…” (בסוף תשובה שפרסם בקובץ “אור המאיר” סימן א’ עמוד י”ט).

על שלחנו של ראש הישיבה שליט”א נערמים מדי יום עשרות מכתבים עם שאלות מכל קצוות תבל. לכל שואל עונה הרב בסבלנות, ואלפים נהנים ממנו עצה ותושיה, במיוחד בעניינים שבהם נודע כחד בדרא, כמו עיון, דקדוק, עיבור, מחקר תורני ועוד.